צחוק הגורל - כשסוף סוף נתתי לך להיכנס

פרק 11

הרגשתי את השפתיים שלו על שלי, רכות וחמות. עצמתי עיניים והנחתי יד אחת על הצוואר שלו והוא משך אותי קרוב יותר. הנשימות שלו התגברו והפכו לתכופות יותר.


הנשיקה הדליקה אש שבערה לי בבטן והרגשתי שאני רק רוצה אותו קרוב יותר, הכי קרוב שיש. אחרי כמה דקות של סבל מענג הרגשתי את הידיים שלו על הגוף שלי ואת השפתיים מנשקות ונושכות את הצוואר שלי. זה הרגיש כל כך טוב, אבל ככל שזה היה טוב יותר, רק רציתי עוד. הוא דחף אותי לאט בחזרה למגבת ונשכב מעלי, מחזיק את עצמו על הידיים וחוזר לנשק את השפתיים שלי. הרגשתי את היד שלו מלטפת את החלק הפנימי של הירך שלי וזה שיגע אותי. ברגע שהוא העביר את היד קצת יותר פנימה הלוך ושוב, הלוך ושוב, ידעתי שכבר אין לי סיכוי להחזיק את עצמי.



מזל שלא היה אף אחד אחר על החוף. למרות שניסיתי להיות בשקט, כמה גניחות הצליחו לברוח מבעד לשפתיים. הרפתי את הגוף שלי והסתכלתי עליו, מעט בחשש. הוא הביט בי בחזרה וחייך, נשכב על ידי.
"אמרתי לך שאני אהפוך את היום חופש שלך להרבה יותר כיף" הוא אמר והסתכל לשמיים. לא ידעתי מה להגיד. הראש שלי התחיל לעבוד ומבעד לערפל המטושטש שנישאר לי במוח, ניסיתי לחשוב אם כל מה שקרה עכשיו היה רעיון טוב.


לפי המבט שלו, החלטתי שכן.


הוא הסתכל עלי וחייך. השמש נצנצה לו בעיניים. הוא היה שונה, שמתי לב פתאום. הוא היה רגוע והמסכה שלבש ירדה, הוא היה פשוט עדי, בחור שנהנה מיום חם על החוף.


כשהיינו רק שנינו ביחד, הוא התנהג אחרת מאשר כשהיינו במלון או עם אלמוג ודינה, תהיתי למה. אבל כשהוא נעמד וניסה לגרור אותי למים, המחשבה פרחה מראשי.


שחינו במים הנעימים, השפרצנו אחד על השנייה וגם עצרנו כמה פעמים להתנשק כמה נשיקות עמוקות בין הגלים, והעברנו שעתיים נהדרות מהחוף אל הים ובחזרה. בשעות הצהריים המאוחרת החלטנו לעבור בסופר ולהביא אוכל לדירה כדי לבשל ארוחת צהריים. הייתי כל כך עסוקה והמלון הציע 3 ארוחות ביום, אז לא טרחתי ללכת ולקנות מצרכים מאז שהגעתי.


אף פעם לא ממש עשיתי קניות לבית לבד, אז לא כל כך ידעתי מה לקנות. הסתובבנו בסופר וצחקנו המון, קנינו הרבה שטויות, כלים לבשל איתם, צלחות וסכו"ם ועדי גלגל את עגלת הקניות אל הקופה. גם כאן הוא רצה לשלם, אבל אני לא הסכמתי, זה האוכל לדירה שלי ושל דינה, הוא האחרון שאמור לשלם עליו.
כשחזרנו לדירה התחלתי לסדר את המצרכים במקום. המטבח הקטן והישן לא קסם לי במיוחד, אבל אני ודינה ניקינו אותו לפני כמה ימים, אז ידעתי שהוא הכי נקי שהוא יכול להיות. בעוד אני מסדרת כמה שקיות פסטה בארון הגבוה, הרגשתי את עדי נצמד אלי מאחור ועוטף אותי בשתי ידיו. ניסיתי להמשיך לסדר את הארון, אבל פתאום הרגשתי את השפתיים שלו נצמדות אל השקע שמאחורי האוזן שלי. הפסקתי לסדר והסתובבתי לאט עד שעמדנו פנים מול פנים. הוא הביט בי וחייך ואני, מוקסמת, חייכתי בחזרה. הוא נצמד אלי קרוב יותר ופיסק לאט את השפתיים שלי בשלו. התנשקנו שם במטבח, צמוד לכיור הסדוק ולארונות המטבח המתקלפים במשך כמה דקות. הנשיקה התחממה עם כל דקה שעברה ולבסוף, עם מבט לוהט בעיניים, עדי תפס את היד שלי וגרר אותי בעדינות אל החדר, המצרכים הנותרים נשכחים על הרצפה. הוא המשיך לנשק אותי ודחף אותי תוך כדי אל המיטה. רציתי אותו. לא יכולתי להתכחש. ידעתי שאם נמשיך, זה יגיע לסקס ומשם, קיוויתי למשהו יותר.


הרגשתי את הידיים שלו מטיילת על כל הגוף שלי, מלטפות וחופנות. הנשיקה הלוהטת חיברה אותנו והפכה אותנו כמעט לישות אחת. עצרתי פתאום את הנשיקה והבטתי בו; ראיתי בעיניו את התשוקה, ראיתי שאכפת לו ממני. ואז עשיתי החלטה שתשנה את כל החיים שלי, מקצה אחד לשני.


משכתי אותו לאט בחזרה אל השפתיים שלי ונתתי לו להפשיט אותי; קודם את השמלה הקלה שלבשתי ואחר כך את בגד הים שהיה עדיין קצת לח. הוא העריך במבטו כמה שניות את הגוף שלי והמשיך לנשק אותי בלהט. רציתי שייכנס לי לגוף, ללב, לנפש. ושייתן לי להיכנס גם אליו. ראיתי אותו. ראיתי מה יכול להיות לנו וידעתי שאנחנו יכולים להיות מאושרים ביחד. להיות סיכוי. הוא פגוע ופגום, אבל גם אני, ויחד אנחנו יכולים להפוך לשלם.


הוא נכנס אלי בשקט, בלהט שמעולם לא הרגשתי עם אף אחד אחד ורק רציתי שימשיך.


*************************************************************************************************


סיימנו לאכול ארוחת צהריים מאוד מאוחרת ועדי היה צריך ללכת, לא ידעתי לאן וגם לא שאלתי. חשבתי שכדאי לדבר על מה שהיה באותו יום, אבל לא רציתי ללחוץ, אפשר לחכות עם זה למחר. כל אחד יעכל את מה שקרה ויחליט על הציפיות שלו להמשך.


ליוויתי אותו אל הדלת והוא נתן לי נשיקה קטנה על השפתיים לפני שהלך, עם חיוך שהיה שמור רק בשבילי, ככה הרגשתי.


חזרתי אל החדר וסידרתי אותו. אחר כך הדלקתי טלוויזיה וניסיתי לראות איזו תוכניות מצחיקה, אבל היה לי קשה להתרכז. כל מה שהצלחתי לחשוב עליו היה עדי ועל מה שהתחלנו היום ביחד. החלטתי להתקשר לסופי ולספר לה, בשביל מה יש חברה הכי טובה?


דיברנו קצת בטלפון, סיפרתי לה על עדי, על ההתרשמות שלי ממנו ושאני חושבת שאני מוצאת חן בעיניו. סופי שמחה בשבילי ואמרה שזה רעיון טוב לנסות. היא אמרה לי לדבר איתו ולתאם את הציפיות ביננו – תקשורת זה הדבר הכי חשוב בכל מערכת יחסים, בין אם היא זוגית ובין אם לא.


כשדינה הגיעה לדירה, הכל כבר היה מסודר ואני הייתי כבר אחרי השיחה עם סופי, מנסה להתרכז באיזה סרט אימה גרוע. אני מאוד אוהבת סרטי אימה, גם את הגרועים. אני לא יודעת להסביר את זה, אבל אני תמיד אשמח לראות סרט אימה. גיליתי שדינה, כמו הרבה אנשים שפגשתי, לא ממש מתחברת לז'אנר כשהיא אמרה "איכ! תכבי את זה! מה זה? מה הוא עושה לה?".


צחקקתי בשקט והעברתי ערוץ. היא עצרה מולי ושאלה "מה עשית היום?". "סתם, הלכתי קצת לים ואז לקניות, יש הרבה אוכל טעים" אמרתי בחיוך.


"לבד?" היא שאלה, עיניה מצטמצמות בחשד.


"לא". הודתי. "עדי הצטרף אלי לים ואחרי זה הלכנו לעשות קניות. הוא גם היה ביום חופש" הסברתי.
דינה הביטה בי. ואז אמרה בטון מאוד לא משכנע "יופי, אני שמחה שנהניתם". היא המשיכה לשירותים וסגרה את הדלת. מה הסיפור שלה?


כשהיא יצאה מהשירותים, עם שיער רטוב ופיג'מה, היא לקחה את הפלאפון שלה ויצאה למרפסת. שמעתי אותה מדברת עם אמא שלה והעברתי בחזרה לסרט האימה שראיתי. תוהה האם היא כועסת עלי, ואם כן מאיזו סיבה; יכול להיות שהיא נעלבה שלא הצענו לה להצטרף? אבל היא הרי הייתה בעבודה. אין לי מושג.
למזלי, דינה מאוד אהבה לאכול וכשהיא הייתה זקוקה לשותפה להזמין איתה פיצה, חצי שעה מאוחר יותר, נראה שיחסה הפשיר כלפי. פיצה זה רעיון מעולה, בייחוד אחרי שמעשנים פייסל חזק במיוחד, וזה בדיוק מה שעשינו. פיצה עם פטריות ובולגרית בשבילי ומחר, אני ועדי נדבר, אולי אפילו נצא לדייט הראשון שלנו – איזה כיף שהגעתי לאילת, חשבתי באותו לילה, ממש לפני שנרדמתי במיטה, מלאה בפיצה ומרגישה תחושת ריחוף קלה.