צחוק הגורל - פרק 6

רביולי וצרות אחרות

המים היו נעימים ושטפו משערי את כל הכלור ושאריות מי הבריכה. חפפתי טוב עם השמפו בריח אפרסק שלי ושטפתי את הקצף. כשסיימתי, התנגבתי ולבשתי את הבגדים שלקחתי איתי; טייץ שחור וגופיה קלה בצבע קרם.

חזרתי בחזרה לחדר, לקחתי את מברשת השיער שלי והתחלתי להבריש את השיער הרטוב. כשהייתי קטנה, אמא שלי הייתה יודעת איך לפתוח את הקשרים בשיער בלי להכאיב לי, עד שהשיער היה חלק כמו משי. ניגשתי למיטה, הרמתי את המגבת הלחה מהבריכה וזרקתי אותה לשקית הכביסה. את ג'יין אייר הנחתי בחזרה על השידה והתיישבתי על המיטה. רציתי להתעכב כמה שיותר לפני שאצא למרפסת; לא הכרתי את שני הבחורים ולא ידעתי מה אני אמורה להגיד או לעשות, דינה הביאה אותם לדירה שלנו אז הנחתי שהם נחמדים ואולי אחד מהם מוצא חן בעיניה. אגיד לה שלום ואשאל אותה איך עבר עליה היום הראשון בעבודה, החלטתי. מקסימום, אני תמיד יכולה לחזור ולהמשיך לקרוא את הספר שלי.

כשיצאתי למרפסת הרגשתי את החום של היום מכה בי וניגשתי לשבת על אחד מכיסאות הפלסטיק מסביב לשולחן. דינה, אלמוג ועדי היו שקועים בשיחה על אחד האורחים במלון והרימו אלי מבט כשהתיישבתי.

"היי" אמרתי בשקט. "איך היה היום הראשון במלון?" הוספתי והסתכלתי על דינה, שהייתה עסוקה בלגלגל ג'וינט נוסף.

"היה קשוח. הגיעו הרבה אורחים וכל היום ניסיתי ללמוד מה עושים" היא אמרה וכיווצה את גבותיה. "גם האוכל בחדר אוכל עובדים לא כל כך טעים, אבל עשינו מלא צחוקים" היא אמרה בחיוך והסתכלה על עדי.

"כן, אורחים הם עם מעצבן אבל מצחיק" שמעתי את אלמוג אומר והעברתי אליו את מבטי.

"למה?" שאלתי. עוד לא התחלתי לעבוד וקיוויתי לקבל כמה שיותר מידע לפני שאצטרך לעמוד בקבלה ולתת שירות.

"האמת שהתחלנו לעבוד רק בשבוע שעבר" הוא אמר והביט בי. "אבל הספקתי לראות שהאורח הישראלי חושב שאם הוא שילם על חדר במלון הוא גם קנה את המבנה וגם את העובדים" הוא אמר וגלגל עיניים. שמתי לב שעדי לא אמר עדיין שום דבר, אז העברתי אליו את המבט וראיתי שהוא מסתכל עלי.

"גם אתה לא אוהב את האורח הישראלי?" שאלתי נבוכה.

"עדי אוהב בעיקר את האורחות" אלמוג צחק ונתן לעדי דחיפה קטנה בכתף.

המשפט שאמר או אולי הדחיפה הוציאו אותו מהטרנס והוא הקפיץ במהירות את מבטו בחזרה לכולם והתחיל לצחוק. "כן האורחות הישראליות אוהבות להתלונן, אבל אני אוהב את זה" הוא אמר בקול.

השיחה התגלגלה והמשיכה, כולם צחקו ודיברו, גם אני נהניתי, למרות שהשתדלתי להקשיב ופחות לדבר. דינה פלרטטה קצת, אלמוג אמר את דעתו כמעט על כל דבר, אבל עדי היה מי שהוביל את השיחה; הוא שינה את הנושא כשהתחשק לו, סיפר סיפורים מהעבר ולפעמים פשוט שתק ולא אמר מילה. שמתי לב שהוא מסתכל עלי לפעמים, אבל הוא לא בהה בי כמו שעשה מקודם.

הערב התחיל לרדת, הכוכבים יצאו והשיחה התחממה; כולם העבירו ביניהם כבר 2 ג'וינטים, אפילו אני לקחתי כמה שאכטות, אבל גיליתי שכל השלושה עישנו כמויות שהיו גורמות לי לראות את השמש בלילה מלא כוכבים.

"כל סיפור שלך ניגמר בזה ששכבת עם מישהי!" דינה צחקקה לעבר עדי. "עם כמה בנות כבר שכבת? זה נשמע לי כבר מוגזם" היא אמרה בחיוך.

"לא כל סיפור" עדי אמר בהתגוננות.

"היא צודקת, כמעט כל סיפור" הוסיף אלמוג בחיוך מאולץ.

"טוב, אבל סיפרתי אולי חמישה, אז חמש בנות זה לא באמת הרבה" הוא אמר במבוכה שלא נראתה לי אמיתית.

"זה רק מה שסיפרת לנו! פשוט תגיד" דינה התעקשה.

"אני לא סופר" עדי אמר והסתכל לשמיים. הוא הביט בכוכבים ונראה מרוכז.

"אולי מאה" הוא אמר לבסוף. הוא המשיך להסתכל על הכוכבים. בהיתי בפינת השולחן וחשבתי; מאה בנות? זה המון, איך אפשר להספיק? למה שכל כך הרבה בנות ירצו לשכב איתו? זאת אומרת, הוא לא מכוער, הוא דווקא נראה די טוב, אבל עדיין – מאה בנות זה יותר מדי החלטתי.

שמעתי את דינה מדברת ומביעה הפתעה, הם המשיכו לדבר על הנושא עוד כמה דקות, אבל כבר התחלתי לאבד עניין. רעב התחיל להתעורר בי, אבל לא היה אוכל בבית. התחלתי לנסות לחשוב איפה אפשר לעשות קניות או אולי להזמין אוכל –"על מה את חושבת?" שמעתי קול אומר והרמתי מבט. דינה ואלמוג דיברו ביניהם ועדי הסתכל עלי.

"אני קצת רעבה. אני מנסה לחשוב אם כדאי ללכת לקנות אוכל בסופר ולהכין משהו או אולי פשוט להזמין פיצה" אמרתי.

"את רוצה שאני אקח אותך לאכול?" הוא שאל בשקט.

קצת הופתעתי, אבל הוא לא אמר את זה בצורה קריפית כמו "שימי עלי רגליים ותרגישי בנוח". היה נראה שהוא באמת רוצה לעזור, והערכתי את זה. אבל עדיין לא הרגשתי בנוח לצאת לארוחה עם בחור זר שאני לא כל כך מכירה.

"אממ לא, זה בסדר. אולי יש כאן סופר באזור ואני אוכל ללכת לקנות כמה דברים ולהכין בדירה" אמרתי וניסיתי למצוא את הפלאפון שלי כדי לחפש סופר קרוב.

"אפשר לצאת כולנו" הוא אמר. כאילו הבין שאני לא מרגישה בנוח. "תעשי קניות מחר" הוא חייך.
"אוקי.. אם כולם רוצים לצאת" אמרתי בהיסוס.

הוא הסתכל עלי עוד כמה שניות ואז פנה אל האחרים "אנחנו יוצאים לאכול, מי בא?" הוא אמר בקול.
"אני! יואו אני ממש רעבה!" דינה אמרה בהתלהבות.

"אני יכול לאכול משהו" אלמוג אמר והביט בי. "מה בא לך לאכול?" הוא שאל. כולם הסתכלו עלי ואני הרגשתי די נבוכה.

"אממ אולי פסטה?" אמרתי. כולם אוהבים פסטה.

******************************************************************************************

עדי הגיע לאילת עם רכב, בונוס שלא צפיתי. אחרי שדינה ואלמוג רבו על מי יישב במושב הקדמי ודינה ניצחה, התיישבתי יחד עם אלמוג במושב האחורי עם מלמולים של "אני לא אוותר לך בפעם הבאה".
נסענו לאזור התיירות של אילת ומצאנו מסעדה איטלקית ליד אזור הבסטות. אזור הבסטות היה חלק בטיילת של אילת, מלא דוכנים שהזכירו לי שוק; הם מכרו בגדים צבעוניים, תכשיטים, צדפים והיה שם גם דוכן שעשו בו צמות.

נכנסנו למסעדה ומיד זיהיתי שאנחנו לא לבושים בהתאם. היא לא הייתה מסעדת יוקרה, אבל היא כן הייתה ברמה שהייתי לובשת בגדים מכובדים יותר מטייץ וגופייה. טוב, מאוחר מדי לזה.

המארחת הושיבה אותנו בשולחן לארבעה, התיישבתי עם הפנים לכיוון הדלת, הרגל שיש לאבא שלי ונדבק גם אלי וראיתי שאלמוג עשה תנועה לכיוון הכיסא שלידי, אבל עדי עשה תנועה מהירה והתיישב במקומו. זה היה קצת משונה, אבל חוץ ממבט ארוך לכיוונו של עדי, אלמוג בחר להתעלם מהמקרה.

"וואו ממש יפה פה" דינה אמרה בהערכה.

"אף פעם לא הייתי כאן, אבל שמעתי שהאוכל מעולה" עדי השיב. "אומרים שיש כאן את הפסטות הכי טובות בעיר" הוא הוסיף וחייך אלי. חייכתי בחזרה. היה בו משהו מקסים ומושך, אבל מתחת להכל היה בי חלק שאמר לי שהוא צרות. אבל לא תכננתי להתחתן איתו, אז השקטתי את הקול הזהיר והבטתי בתפריט.

האמת שכבר ידעתי מה אני רוצה, אני די בררנית באוכל אז האפשרויות שלי מאוד מצומצמות וכשזה מגיע לפסטה הבחירה ברורה: רביולי גבינה עם שמנת פטריות.

המלצרית הגיעה וברכה את כולנו לשלום. אולי דמיינתי שחיוכה התעכב קצת יותר בכיוונו של עדי? כולנו הזמנו לאכול ולשתות והמלצרית הלכה להזמין עבורנו את האוכל.

"מתי את מתחילה לעבוד בדוכס הילי?" שאל עדי. הוא ישב מצד ימין שלי והתנשא לגובה, הרמתי לכיוונו את מבטי ואמרתי "אני עדיין לא יודעת. אני מחכה שהמנהלת תשלח לי סידור עבודה".

"את בטח הולכת לעבוד בקבלה, אני צודק?" הוא שאל בחיוך. שמעתי את דינה ואלמוג תוהים אם כדאי להזמין בירה אבל המשכתי להסתכל עליו.

"נכון, איך אתה יודע?" שאלתי ואז חשבתי שאולי דינה ספרה לו בלי ששמתי לב.

"אני פשוט יכול להבין למה המלון ירצה לשים אותך בקבלה" הוא אמר והתקרב אלי קצת. "את יודעת *הפנים של המלון*" הוא צחקק. הוא ניסה להגיד לי שאני יפה? החלטתי לא להתעכב על העניין.

"אני רציתי לעבוד שם, זו נראתה לי העבודה שהכי תתאים לי" אמרתי.

"אולי את צודקת" הוא אמר ברצינות והמשיך להסתכל עלי. המבט שלו שאב אותי והבטתי בעיניים שלו, שהיו בצבע ירוק כהה. רציתי להוריד את המבט אבל לא יכולתי, הרגשתי שהוא מנסה להגיד לי משהו, אבל רק הרגשתי רצון פתאומי להניח את היד שלי על גבי הצוואר שנמתח לעברי.

"הילי את גם רוצה בירה?" שמעתי את דינה אומרת ומיד ניתקתי את המבטים שלנו והפניתי אליה במהירות את מבטי. "לא, לא תודה, אני לא רוצה לשתות" אמרתי. הרגשתי קצת חסרת נשימה, מה עובר עלי?

אחרי כמה דקות שבהן השתדלתי לא להסתכל עליו ולהתרכז בשיחה שהתפתחה בשולחן, הגיעו המנות שלנו ונזכרתי כמה אני רעבה. לא אכלתי מאז המלון, בו נתנו לי לאכול כמה עוגיות עם הקפה ששתיתי במשרד של ליאת. הייתי ממש רעבה והבטחתי לעצמי לקנות כמה מצרכים מחר כדי שאוכל לבשל במטבח הקטן שבדירה.

הכנסתי את הרביולי ממולא הגבינה הראשון לפה והרגשתי את המילוי החם מתפשט לי בפה עם כל לעיסה. השמנת הייתה עשירה והפטריות עסיסיות במיוחד. נהניתי מכל ביס וכמעט שכחתי מהסביבה שלי. "איך הרביולי?" אלמוג שאל. אני מקווה שלא עשיתי פרצופים תוך כדי האכילה.

"ממש טעים" אמרתי בהקלה. "איך מה שאתה הזמנת?" שאלתי בחזרה.

הארוחה המשיכה ואחרי הביסים הראשונים שהשתיקו את הרעב, המשכנו לדבר. הבנים ספרו לנו על מסיבה גדולה שהם מתכננים ללכת אליה היום בלילה ודינה כמובן מאוד התלהבה, מסיבות היו אחת הסיבות שהיא בכלל הגיעה לאילת. היא החליטה להצטרף ופנתה אלי "הילי, נכון שגם את באה?".

"אני לא יודעת" אמרתי לאט. אף פעם לא הייתי ממש במסיבה, כמה התקהלויות של חברים, אבל שם זה נגמר.

"נו.. בבקשה תבואי, יהיה כיף" היא הבטיחה. נזכרתי בסופי ובאמא שלי שאמרו לי לצאת מהקופסה וליהנות קצת, לנסות דברים חדשים.

"נו טוב, ממילא אני לא עובדת מחר" אמרתי בחיוך. "את לא תצטערי!" שמעתי את אלמוג אומר ופתאום הרגשתי יד חמה על הכתף ושמעתי את עדי אומר "אם לא תהני אני תמיד יכול להחזיר אותך הביתה". הוא אמר את זה בשקט וקרוב לאוזן שלי, כך שהרגשתי את הנשימה שלו משחקת לי עם השיער.